הכי פרקטי? אוכל מוכן

"זמן להיות מעשית", הרהרתי ביני לבין עצמי תוך הפנמת המצב החדש, או כך לפחות חשבתי. 

"המצב" הוא פרידתו של בן ה-9.5 ממסגרות הצהרונים, שאומרת שמעתה הוא יחזור הביתה רעב אחרי יום הלימודים, בתקווה למצוא שם ארוחת צהרים ביתית וטעימה.

כשהמציאות העמידה אותי מול הצורך בהכנת ארוחת צהריים יומיומית ליורש הרעב, הבנתי שעליי לגייס את כל מיומנויות הבשלנית שבי - זו עם הסבלנות, שאין לה בעיה לעמוד ולקלף, לקצוץ, להרתיח, לבשל ולתבל. הפרקטיקה מוכרת: יוצאת לשוטט ברחבי הרשת מצוידת בהרבה באופטימיות, וחוקרת מתכונים בקדחתנות.

יצירתיות היא שם המשחק. אך במשחק הזה, בימים כתיקונם, הזמן מביס אותי בכל המהלכים והמציאות משאירה אותי ללא מצפן ועם מעט מאוד זמן. משהו כמו 8 דקות, שמספיקות בדיוק לפתיתים ושניצל (באדיבות מחלקת הקפואים בסופר. הנה, אמרתי את זה). אלוהי הגסטרונומיה יודע (באיטלקית שוטפת ובמבטא מסוקס) שאין כל רע בפתיתים ושניצל, זה משביע וטעים. אבל העולם נברא ב-6 ימים, ולכל יום יש צהרי יום. ועוד אחד, ועוד.

לו רק היה פתרון, אוטומטי כזה, שמאפשר לחדש בכל יום בארוחת צהרים משתנה, שכמובן מביאה בחשבון גם רכיבים תזונתיים, צבע, מרקם, מערכת שעות ומצברוח כללי של היורש?

יצירתיות היא שם המשחק. אך במשחק הזה, בימים כתיקונם, המציאות משאירה אותנו ללא מצפן ועם מעט מאוד זמן. צילום: רויטל כהני

בשלב הזה הבנתי שהפתרונות לא יבואו מבית, אבל בהחלט אפשר למצוא אותם בחוץ. שמתי פעמיי אל הדליקטסן.

בחוץ הרחוב מתנהל בעצלתיים ובפנים צבעוני, רוחש וטעים-טעים. בדליקטסן מציעים אוכל מוכן טרי, מבוסס על חומרי גלם טריים ואיכותיים, ללא חומרים משמרים וללא סוכרים מיותרים. המנות משתנות על בסיס יומי, וכל ארוחה מורכבת מפחמימות, חלבונים וירקות. פתרון מושלם לארוחה מאוזנת וטעימה.

שבתי הביתה מהדליקטסן עם סל גדוש אפשרויות וטעמים.

סל קניות של הדליקטסן - מבוסס על חומרי גלם טריים ואיכותיים, ללא חומרים משמרים וללא סוכרים מיותרים. צילום: רויטל כהני

בעולם מושלם, ילדים אוהבים לאכול הכל ומבקשים עוד. ולמען האמת, הייתי שמחה לו העולם המושלם היה מגיח לביקור פתע אצלי בבית, הייתי שומרת לו מקום של כבוד ליד השולחן. באמת. 

בחיים האמיתיים, מסתבר שאני מגדלת מבקר מסעדות קשוח. האם הוא יאהב את הבחירות שלי? האם מוגזם לקוות שיבקש תוספת? 

פתחתי בהרכב מנצח: סלמון אפוי בחמאת צלפים ובצל סגול, שעועית ירוקה עם שום ושאלוט ומנת כרובית אפויה בתנור, מלווה ביוגורט, עירית וגרידת לימון.

בכל יום ארוחת צהרים משתנה, שמביאה בחשבון גם רכיבים תזונתיים, צבע, מרקם, מערכת שעות ומצברוח כללי של היורש. צילום: רויטל כהני

הסלמון היה רך כחמאה, השעועית טרייה, פריכה ומתפצפצת בפה, ופרחי הכרובית שקיפלו לתוכם בקפידה רוטב יוגורט עדין היו מושלמים.

למחרת ניגשתי מהוססת למקרר. קציצות... קציצות הן אזור דמדומים. מבחינתו של המבקר הצעיר, הן בדרך-כלל צריכות להיות בטעם, מרקם וגוון פנטון מסוימים מאוד, ובאופן כללי להיראות כמו קבב. מעודדת מהצלחות יום האתמול, שלפתי את קציצות הסלמון, וצרפתי את אורז היסמין הריחני של הדליקטסן.

קציצות סלמון ואורז יסמין ריחני. צילום: רויטל כהני

האורז היה עדין וטעים והקציצות היו רכות ונימוחות. חלקן לא הספיק להגיע לשולחן - לשביעות רצון כל הנוגעים בדבר.

המנה של יום המחרת הייתה עוף עם פירות יבשים וענני בצקניות זעירים ששחו ברוטב עשיר. מנה טעימה שהביאה איתה ריח של בית וטעם מדויק ומוקפד. תענוג.

עוף פירות יבשים ושפצלה - מנה טעימה שהביאה איתה ריח של בית וטעם מדויק ומוקפד. צילום: רויטל כהני

ביום הרביעי הייתי במוד של אקסטרים והלכנו על פיצה. פיצה איטלקית נפוליטנית, מבצק טרי שכבר עבר חצי אפייה בדליקטסן והגיע עם רוטב עגבניות אמיתי ואיכותי לצד גבינת מוצרלה מגוררת.

פרסתי טבעות זיתים ירוקים, הוספתי עגבניות מיובשות, כמה עלי בזיליקום טריים וניגשנו למלאכת ההרכבה.

פיצה חצי אפויה של הדליקטסן, החוויה שבאוכל. צילום: רויטל כהני

הפיצה היתה מוכנה, חמימה וזהובה, בתום כ-10 דקות. היא חוסלה באהבה בתוך כ-20 שניות. נותרתי עם סימן שאלה גדול: מהו סוד הבצק המופלא הזה? (בין הפותרים נכונה יוגרלו מגוון תוספות מפתיעות).

קינחנו עם סלט פירות רענן (אני) וחלבה משובחת שהוכנה בעבודת יד, ללא חומרים משמרים, בטעמי וניל ופיסטוק (הוא).
פשטות משמחת.

סלט פירות רענן. צילום: רויטל כהני

חלבה בעבודת יד בייצור של משפחת אלקלעי, ללא חומרים משמרים. צילום: רויטל כהני

רויטל כהני, מעצבת גרפית, צלמת אוכל וסטייליסטית.

***