מרק אפונה שמחמם את הלב

״אתם זוכרים חורף כזה?״ אני חוזרת ושואלת אותם. ברור שהם לא זוכרים - החיים הקצרים שלהם הם בצורת מתמשכת מינוס חמשוש גשום פעם בשנתיים. לעיתים הם נתקפים בנוסטלגיה לברד שכיסה פעם את כל הרחוב בשמיכה לבנה כמו מושלגת. זו בעיקר נוסטלגיה לסיפורים שלנו, כי שני שלישים מתוכם עוד לא הגיחו לאוויר העולם כשהאירוע הזה התרחש, והשליש האחרון (או הראשון, תלוי מאיפה מתחילים לספור) ישן שינה עמוקה.

״אתם זוכרים חורף כזה?״ אני שואלת שוב, כשהגשם ניתך בעוצמה על קירוי המרפסת הפלסטי שלנו, שמגביר את הרעש לרמת סוף-העולם-הגיע. ואז מספרת להם, איך הרחוב של ילדותי במושב היה מוצף כל שנה בגשם עד לגובה הקרסוליים לפחות, ואיך תמיד הייתי מגיעה לבית הספר רטובה אחרי נסיון כושל לחצות את הכביש בקפיצת רחיפה אולימפית. ומוסיפה איזה גוון חינוכי לקול, כשאני מזכירה איך הרגליים שלי היו עדיין רטובות כשחזרתי הביתה מיום לימודים ארוך, ואילו הם מזעיקים אותי לבית הספר עם גרביים יבשות בשעה 8:15 בבוקר.

אחרי שנגמרים הסיפורים, והרוח בחוץ כבר מאיימת להכריע את עץ הלימון באופן סופי, אני ממלאת את הבית בריח חמים של מרק אפונה סמיך ועשיר. והם, שוכחים לרגע מהרעמים ונאספים סביב השולחן לקערות המהבילות, המלאות מרק של חורף ושל בית (מעלימה עין ממי שמחליט להטביע אותו בשקדי מרק).

מתכון למרק אפונה של הדליקטסן

המצרכים

• 300 גרם אפונה יבשה
• 2 כפות שמן זית
• 120 גרם בצל לבן
• 120 גרם גזר
• 60 גרם סלרי 
• 120 גרם קישוא
• 2 שיני שום
• לתיבול: שמיר קצוץ, מלח ופלפל 

אופן ההכנה

א. לילה קודם, משרים את האפונה היבשה בהרבה מים.

ב. קוצצים את הבצל, הגזר, הסלרי, הקישואים והשום. מטגנים בשמן זית על אש בינונית, עד שהירקות מתרככים אבל עדיין לא קיבלו צבע. מוסיפים את האפונה היבשה ומערבבים היטב.

ג. מוסיפים מים או ציר ירקות עד לכיסוי, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה כשעה, עד לריכוך.

ד. מתבלים במלח, פלפל ועוד קצת שמן זית טרי. טועמים, מתקנים תיבול אם צריך, וממש לקראת ההגשה מוסיפים את השמיר הקצוץ.

טל סיון-צפורין היא צלמת וסטייליסטית ובעלת הבלוג Chocolate / Salt.

***