ארוחת שישי בארגז דליקטסן

לעיתים נדמה שישנם דברים שהלכו לבלי שוב. אווירה מסוימת של שישי בערב אולי, שהכרנו רק בילדות ולא באמת זכינו להתבגר לתוכה. עד שבגרנו, הכל כבר השתנה. אז רצינו טרי יותר, מקומי יותר, עכשווי יותר. הבטנו בעייפות על המאכלים שנישבו מהם רוחות של גלות ושל עולם שלא הכרנו, וניסינו לפצח את הקשר העמוק בינינו לבינם.

ואז חלפו שנים, ומצאנו את עצמנו מתרחקים משנות הילדות, ואת מקום ההתמרדויות הקולינריות, תפסו הגעגועים.

געגועים לביקור קבוע של שישי בערב, למפה לבנה ושולחן ערוך בכלי חרסינה צחים ודקיקים. לארוחה חגיגית ועשירה שנפתחת עם מרק (כי אי אפשר בלי מרק), ממשיכה לקציצות גפילטע פיש של סבתא, כבד קצוץ ושלל סלטים. לעוף צלוי עם תפוחי האדמה המפורסמים של אמא, כאלה שהיא היתה מכינה במיוחד לשישי, לצד סלט מלפפונים הונגרי. געגועים לזמן שמתמשך אחרת בארוחות כבדות רוח ומשקל, בהן שעתיים של ביקור משפחתי נדמו כמו פרק שלם בחיים, ולאחריהן כל שנותר היה רק לישון שנת יגעים שזכינו בה  ביושר.

מרק עוף של סבתא מבושל באיטיות עם עופות טריים וירקות שורש

קציצות גפילטע פיש מקרפיון טרי

מהארוחות האלו נשארו בי טעמים שמזכירים לנו אנשים אהובים

לעיתים נדמה שישנם דברים שהלכו לבלי שוב. אווירה מסוימת של שישי בערב אולי, שהכרנו רק בילדות ולא באמת זכינו להתבגר לתוכה 

מהארוחות האלו נשארו בי טעמים שמזכירים לנו אנשים אהובים, אלו שליוו את שנותינו הראשונות בעיניים מעריצות, ובבגרותינו דאגו להכין קצת יותר כבד קצוץ כדי שתהיה לנו קופסה שלמה של אושר לקחת הביתה. אלו שהביטו בשקיקה על כל ביס וביס שהכנסנו לפינו, והתעצבו באמת ועם המון אהבה כשלא סיימנו את כל הטוב הזה מהצלחת.

זכרון ארוחות השישי המסורתיות האלה, עוררו בי דחף לייצר גם מסורת משלנו, להקפיד קצת יותר לקיים את אותם מפגשים משפחתיים, גם אם לעיתים אנחנו עייפים או שהנסיעה ארוכה מידי. להיפגש כל המשפחה, לשבת בסלון, לפתוח מבעבע טוב ולנשנש אגוזי פולק בזמן שבמטבח נפתחות קופסאות האוכל. כן, ארוחת השישי שלנו מגיעה ארוזה בארגז דליקטסן מלא ניחוחות ילדות מוכרים ואהובים.

אגוזי פולק - תערובת שלנו של אגוזים קלויים עם חמאה, רוזמרין, פלפל שאטה ומלח ים. מתאים כנשנוש עד שמתיישבים סביב השולחן 

געגועים לביקור קבוע של שישי בערב, למפה לבנה ושולחן ערוך בכלי חרסינה צחים ודקיקים 

ואי אפשר בלי קינוח - גלידת וניל של Créme עם שזיפים בברנדי ועוגיות חמאה של הבייקרי

כמה נעים שאפשר לרכוש קצת זכרונות בקופסאות, לקחת הביתה, לפרוק לצלחות דקיקות ולטעום כף אחרי כף, לחמם את הלב במרק עוף צח עם קרפלך, לטמון מזלג בסלטים מוכרים ולהתכרבל בקציצות גפילטע פיש.

כמה נעים שאפשר לרכוש קצת זכרונות בקופסאות, לקחת הביתה, לפרוק לצלחות דקיקות ולטעום כף אחרי כף 

טל סיון-צפורין היא צלמת, סטייליסטית ובעלת הבלוג Chocolate / Salt

***