250 שנות היסטוריה קולינרית ברחוב מונטורגיי
בחלק הראשון של הכתבה צעדנו לאורך רחוב מונטורגיי ברובע הראשון של פריז, כמעט עד סופו. בחלק הזה: על האטרקציות ההיסטוריות המיוחדות הממתינות בקצה הרחוב, וכמה פינות חמד שנמצאות מעבר לפינה

בחצי יום אפשר לחלוף ברחוב מונטגריי על-פני 250 שנים בהיסטוריה הקולינרית של פריז - מהמסעדות הוותיקות ביותר בעיר ועד לחנויות הבוטיק האופנתיות שנפתחו ברחוב וסביבו בשנים האחרונות.

בין לבין, כאמור - זהו מין כפר קטן, בלב ליבה של פריז ההומה, עם הכל מהכל: בתי קפה, ביסטרואים, חנויות חומרי גלם, מעדניות, חנויות גבינות ופירות, פטיסרי, בלונז'רי ועוד ועוד. בקיצור: אפשר לבקר שם שוב ושוב במשך שנים, או לבלות שם חצי יום אחרי שהתכוננתם וסימנתם יעדים נבחרים. אז קבלו עוד כמה כאלו בכתבה הזו.

 

מונטורגיי 78:

AU ROCHER DE CANCALE, נורמנדי בפריז

אזור רחוב מונטורגיי היה ידוע כבר במאה ה-19 כמקום לאכול בו צדפות, לאו דווקא במסעדות יוקרתיות אלא יותר כמזון מהיר לנשנוש. "או רושה דה קנקל", אחת המסעדות המפורסמות ביותר ברחוב מונטורגיי ומהוותיקות ביותר בעיר, הגישה צדפות אז ועושה זאת עד היום. היא קרויה על שם קנקל, אחת הערים היפות בחבל בריטני, ממנו מגיעות הצדפות המפורסמות שהצרפתים כל-כך אוהבים. 

המסעדה קמה בשנת 1804, וכבר בראשית ימיה נחשבה לאחת האופנתיות בעיר. בתחילה היא הייתה ממקומת בחלק אחר של הרחוב, ואחרי שעברה כמה פעמים התמקמה סופית (נכון לעכשיו) במספר 78. כיום ניתן למצוא בה מגוון של מנות, ובכלל זה את הצדפות מבריטני, אך מה שמעניין יותר הוא הבניין בו היא נמצאת.

המבנה מרשים ביותר והחזית שלו מרהיבה ביופייה. ב-1997 הוכרו החזית והקומה הראשונה כמונומנט היסטורי של צרפת. כיום החזית צבועה בתכלת ועם תבליט העיטורים המוזהב שלה נראית כמו פיסת היסטוריה בלב הרחוב המתחדש. בקומה הראשונה ישנם קורות עץ ישנות ועיטורים של האמן בן התקופה פול גברני (Gavarni) המתארים את חיי היומיום של הבורגנים הפריזאיים. כאן גם תוכלו למצוא שלט של עיריית פריז המספר את סיפורה ההיסטורי של המסעדה.

AU ROCHER DE CANCALE

שעות פתיחה: כל השבוע 09:00-02:00

מטרו: Etienne Marcel או Sentier

 

מונטוגריי 82:

A LA MERE DE FAMILLE, ההיסטוריה של הממתקים בפריז

אחד המקומות האהובים עליי ביותר ברחוב היא החנות של "אה לה מר דה פמי" (בתרגום חופשי: "אם המשפחה"), חנות ממתקים ושוקולד המעוצבת ברוח החנות הראשונה של המותג, שנפתחה בשנת 1761 ברובע התשיעי של פריז. המותג הזה הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של פריז ומהדרך שעשה ניתן ללמוד הרבה על התקופות השונות של צריכת הממתקים והמעדנים בעיר האורות.

חנות הממתקים הראשונה של המותג "אה לה מר דה פי"

את החנות המקורית, שהייתה מעדנייה, הקים פייר ז'אן ברנאר שהגיע מהעיר קולומייר הנמצאת מזרחית לפריז. בהמשך, עברה החנות לניהולו של ז'אן-מרי ברידו, בן למשפחה של בעלי מעדנייה מפורסמת בפריז שנשא לאשה את אחת הבנות של משפחת ברנאר.

לאחר שהתאלמן נשא ברידו לאשה את מרי אדלייר שניהלה את החנות לאחר מותו. הייתה זו אדלייר, "האמא של המשפחה", שהביאה למעדנייה את מיטב התוצרת הצרפתית והפכה אותה למקום עלייה לרגל גם לתושבי רובעים אחרים בעיר (לא עניין של מה בכך כשמדובר בפריז). יורשיה המשיכו את דרכה והקפידו לשמור על העיצוב והאופי של המקום. 

ב-1856, אחרי שהסוכר הפך למוצר צריכה פופולרי, נוספו למעדנייה עוד ועוד דברי מתיקה והיא הפכה ל"קונפיזרי" (חנות ממתקים). שלב חשוב נוסף בהיסטוריה שלה החל בשנת 1895, כשנרכשה על-ידי ג'ורג' לקור שטיפח והפך אותה לפנינה של ממש. הימים היו ימי תור הזהב של פריז, כשהרובע התשיעי הפך יעד מרכזי לחגיגות ומסיבות שהתקיימו במועדון המפורסם פולי ברג'ר.

אחרי מלחמת העולם הראשונה העביר לקור את ניהול החנות לעוזר שלו, רג'יס דרו, שגויס וחזר בשלום לחנות בפריז. דרו הוא זה שהכניס לחנות את העבודה על-פי עונות השנה והחגים - ארנבי השוקולד מוצגים בחלון הראווה לקראת הפסחא, הפירות המסוכרים בחג המולד והסוכריות הטובות ביותר מכל צרפת מככבות בימי הקיץ.

ממתקים ושוקולד על מדפי החנות

אחרי מלחמת העולם השנייה החנות שוב עברה ידיים, אך המשיכה להשתמר כמעט ללא שינוי. בשנת 1984 החזית שלה הוכרזה כמונומנט היסטורי.

במאה ה-21 המותג זוכה להצלחה גם מחוץ צרפת, והפך למוכר בקרב חובבי תחום המתוקים הצרפתי מכל העולם. חנויות נוספות של "אה לה מר דה פמי" נפתחו באזורים נוספים שלפריז, והמשפחה המחזיקה כיום בחנות ממשיכה לחפש עוד ועוד מוצרים מיוחדים שיתאימו לרוח החנות המקורית.

סוכריות וממתקים ב"אה לה מר דה פמי"

אז מה מחכה לכם בחנות כיום? בונבוני שוקולד, פירות מסוכרים, קליפות תפוז מצופות בשוקולד, סוכריות קרמל, קליסונים (ממתקי מרציפן עם מלון ותפוז), ממרחי שוקולד מיוחדים, מרמלדות, ריבות ועוד מגוון גדול של מוצרים.

האריזות המרהיבות גורמות לכל קונה להרגיש לרגע כאילו הוא בתקופת ה"בל אפוק" של פריז

אחד מסימני ההיכר של המותג הן האריזות המרהיבות שגורמות לכל קונה להרגיש לרגע כאילו הוא בתקופת ה"בל אפוק" של פריז. אני באופן אישי אוהבת מאוד את ה-Reglette Palets Montmartre שהן מעין דיסקיות דקות משוקולד חלב או מריר, ממולאות בגנאש או בפרלינה, עדינות עדינות ומסוכנות.

A LA MERE DE FAMILLE

שעות פתיחה: שלישי עד ראשון 11:00-19:00

מטרו: Etienne Marcel או Sentier

 

כששם הרחוב פתאום מתחלף....

רחוב מונטורגיי מסתיים במספר 102, ואז הוא הופך לרחוב פטי קארו (Rue de Petits Carreaux).

האמת היא שמי שצועד ברחוב ממש לא שם לב לעניין. באחד הביקורים הראשונים שלי באזור, הסתובבתי סביב עצמי דקות ארוכות על מנת להבין היכן נמצאת חנות מסוימת שמבחינתי היה ברור שנמצאת ברחוב מונטורגיי, ורק כאשר מצאתי אותה הבנתי שהכתובת שלה היא ברחוב פטי קארו.

 

פטי קארו 2:

L'ECLAIR DE GENIE, גאון האקלרים

"אקלר של גאון" (או במשחק מילים: "הברקה של גאון"), כך נקראת חנות הקונספט של הפטיסייר המפורסם כריסטוף אדם. אדם היה בעברו השף פטיסייר של מעדניית העילית פושון עד שלפני כמה שנים פרש ממנה ופתח את חנות האקלרים המפורסמת ביותר בפריז.

כריסטוף אדם היה בעצם גם השף פטיסייר הראשון שפתח חנות "מונו פרודקט", בה מוצר אחד ממלא ויטרינה שלמה. במקום למכור מגוון רחב של קינוחים כמו בפטיסרי פריזאיות אחרות, בחנויות שלו תמצאו רק סוג אחד של קינוח: האקלר.

אדם עובד על פי קולקציות, ממש כמו מעצב אופנה. ישנם אקלרים שתוכלו למצוא בחנות בכל רגע נתון במהלך השנה, כמו אקלר הקרמל המלוח, הווניל עם אגוזי הפקאן המקורמלים או היוזו (לימון יפני). בנוסף לקולקציית הבסיס, רוקח השף היצירתי קולקציות מתחלפות המשתנות על-פי עונות השנה, החגים, אירועים מרכזיים בצרפת וכו'. בקיץ, הוא מייצר גלידות אקלר בצורת טילון. בחורף הוא מתמקד בטעמים חמים ועמוקים כמו שוקולד, ערמונים מסוכרים ועוד. 

בחנוית שלו תמצאו רק סוג אחד של קינוח: האקלר

מלבד אקלרים, נמכרים בחנויות של כריסטוף אדם גם טראפלס צבעוניים, טבלאות שוקולד מעוצבות ושפורפרות קרמל מדליקות עם תוספות מיוחדות כמו שוקולד, פסיפלורה ומלח פלור-דה-סל. 

L'ECLAIR DE GENIE

כתובת: 2 Rue de Petits Carreaux

שעות פתיחה: כל השבוע 11:00-21:00

מטרו: Sentier

 

ואם אתם כבר באזור, אל תוותרו על הצצה ב:

רחוב שכולו FRENCHIE 

ממש בקצה מתחם רחוב מונטורגיי והחיבור שלו לרו דה פטי קארו, ישנו מעין "שער", קשת ירוקה מברזל, המסמנת את הכניסה לרחוב. עברו בשער הזה לכיוון צפון וחצו את הרחוב הראשי (Reumur). טפסו עוד כמה צעדים במעלה הרחוב ופנו ימינה אל Rue de Nil, אחד הרחובות הכי מעניינים מבחינה קולינרית ברובע השני.

שער, קשת ירוקה, המסמן את הכניסה לרחוב מונטוגריי

אחד המקומות המעולים של גרגורי נרשאנד, FRENCHIE TO GO

תוכלו למצוא בו כמה מוסדות קולינריים מעולים מבית היוצר של השף גרגורי מרשאנד. מסעדת פרנצ'י, בר היין של פרנצ'י, חנות היין, בית קליית הקפה וכמובן שגם FRENCHIE TO GO. בכולם שווה לבקר ולטעום. המסעדה נחשבת לשם דבר, אבל המלצה שלי - לכו על בר היין.

מדובר במקום קטן, המגיש מנות טאפאס צרפתיות עדכניות ומגוון יינות מעולים באווירה קלילה ולא מעונבת. ואם אתם נמצאים באזור במהלך שעות היום ולא מתכוונים לפקוד אותו בערב, אל תוותרו על אחת ממנות ה-TO GO של פרנצ'י, שנחשבות לאוכל המהיר הטוב ביותר בעיר. 

אחת ממנות הרחוב של פרנצ'י

כדאי לבקר: PASSAGE DU GRAND-CERF

פסאז' הנמצא סמוך לרחוב מונטוגריי

פריז פסאז'ים רבים לה. הפסאז'ים ("מעברים") הם בעצם מעברים להולכי רגל, בדרך-כלל מקורים, שמהווים גלריות מסחריות עם מגוון של חנויות.

לרוב הקירוי של הפסאז'ים הוא בתקרות זכוכית שמאפשרות חדירה של אור טבעי לתוכם, כך שמתקבלת תחושה של הליכה ברחוב פתוח. רוב הפסאז'ים ממוקמים בגדה הימנית של העיר (זאת שמעל נהר הסיין אם מתבוננים במפת פריז) ואחד מהם הוא פסאז' דו גראנד סרף.

פסאז' דו גראנד סרף

אם תצעדו על רחוב מונטורגיי מכיוון לה-האל צפונה, פנו ימינה ברחוב Marie Stuart (בסמוך למונטורגיי 60) וצעדו בו עד שתגיעו לכניסה לפסאז'. תוכלו למצוא בו חנויות עתיקות, גלריות אמנות ועיצוב, חנויות בגדים מיוחדות ובית קפה חביב בקצה השני מזה שבו נכנסתם.

מטרו: Etienne Marcel 

 

שרון היינריך, קונדיטורית החיה בפריז, היא בעלת הבלוג Paris chez Sharon ומחברת הספר "הפטיסרי הטובות בפריז - מדריך לבוטיקי עוגות ומתוקים". מקיימת, בין השאר, סיורים קולינריים בפריז.

***