שווקי אוכל רחוב בברלין

לפני שנתיים נחתנו לראשונה בברלין, בעקבות הצימאון לחופשה נטולת צאצאים ולטיסה זולה. לרוב ההעדפה האוטומטית שלנו היא פריז, אבל במקרה הזה הטיסה היתה ממש זולה. נחתנו ומייד התאהבנו. וכן, הבנו שזה לא ממש מקורי מצדנו.

חמש דקות לתוך התחקיר הראשוני (איפה אוכלים במידה ונאלץ להישאר במקום חודשיים, כלומר לפחות 40-50 אפשרויות הסעדה טובות פלוס. אז מה אם טסים ל-5 ימים?), הבנתי שמצאתי מכרה זהב. ולא, לא חיפשתי כוכבי מישלן.

אם יש משהו שברלין טובה בו - וזו היתה מטרת העל (השניה) שלנו בנסיעה הנוכחית - זה אוכל רחוב מצוין.

כמובן, ישנם הקאריוורסט (הנקניקיות בקטשופ ואבקת קארי), ושלל השווארמיות הטורקיות והפלאפליות הלבנוניות בנויקלן, אבל לא על זה אני מדברת. הצטרפו אליי למסלול למיטיבי לכת, אל שווקי אוכל הרחוב.

שוק אוכל הרחוב ב-Markthalle Neun 

בערבי חמישי (מאד רצוי לתכנן את טיסתכם לשעה המתאימה), מתקיים באופן קבוע שוק אוכל רחוב במתחם ה-Markthalle Neun שבקרויצברג (גוגל יראה לכם את הדרך).

בשאר ימות השבוע המקום מתפקד כשוק מקורה, צנוע יחסית, עם כמה מקומות לא רעים לאכול; בימי חמישי, מהשעה 17:00 ועד 22:00 בדיוק (כן, בשעה הזו נשמע "גונג" וכל המרכבות הופכות לדלעות) ממלאים את המקום שלל דוכני אוכל רחוב (חלקם של המזללות הטובות בעיר), שפע סועדים עליזים ומוזיקה שמחה.

אם יש משהו שברלין טובה בו, זה אוכל רחוב מצוין. צילום: טל סיון-צפורין

הרעיון הבסיסי והמובן מאליו בארועים מהסוג הזה, הוא שאפשר לטעום מגוון גדול מאד של מנות תחת גג אחד או פיסת שמיים אחת, במחירים שווים לכל נפש, כלומר סביב ה-5-8 יורו למנה. 

במקרה זה מדובר, בין השאר, על לחמניות מאודות נהדרות במילוי בשר חזיר מפורק ותיבול אסייתי עז, אוייסטרים טריים, אטריות שנמתחות ידנית במקום, תבשילים הודיים ועוגות פאי גרמניות עשירות. כל זה מלווה כמובן, כמיטב המסורת הגרמנית, בבירה אינסוף ויינות לבנים צוננים.

לחמניות מאודות נהדרות במילוי בשר חזיר מפורק ותיבול אסייתי עז. צילום: טל סיון-צפורין

שוק אוכל רחוב במתחם ה-Markthalle Neun שבקרויצברג. צילום: טל סיון-צפורין

מומלץ להגיע מוקדם יחסית, אחרת תאלצו כמונו, להניח את ישבנכם המכובד על המדרגות האחוריות ולהביט בעיניים כלות בדוכן העוגות הריק, אחרי שנמכר כולו.

מסיבות ה-Bite Club

ארוע אחר שמתקיים בברלין בערבים היפים של האביב והקיץ, ונעלם ממש בתחילת אוקטובר, הוא ה-Bite Club – מסיבה שמתקיימת אחת לשבועיים במתחם ה-Arena בנויקלן (Neukolln), על שפת הנהר בתוספת חוף ים מדומה (מה שהברלינאים מכנים "Beach Garten"), עם בריכת שחיה שקועה בנהר ועמדת די.ג׳י על הספינה הצמודה.

ה-Bite Club – מסיבה שמתקיימת אחת לשבועיים במתחם ה-Arena בנויקלן (Neukolln). צילום: טל סיון-צפורין

בתוספת חוף ים מדומה עם בריכת שחיה שקועה בנהר ועמדת די.ג׳י על הספינה הצמודה. צילום: טל סיון-צפורין

הארוע הזה מלווה בדוכני אוכל שמביאים את כל הטוב שאפשר למצוא ברחבי ברלין. חלקם, אגב, דוכנים ניידים שמופעלים באמצעות משאיות (Food Trucks), ושאפשר לפגוש אותן באתרים נוספים בעיר.

תמצאו כאן אווירה טובה, לא מעט פרצופים מחייכים ואת מה שנבחר לאחרונה להמבורגר הכי טוב בעיר: ה-Buns Mobile; משאית צהובה, מעוטרת בשניים-שלושה אמריקנים נמרצים שמגישים שתי מנות צ׳יזבורגר, עם בייקון או בלי בייקון.

ה-Buns Mobile - ההמבורגר הכי טוב בעיר, אל תוותרו על הבייקון שלהם - הוא מגיע ברוחב של כחצי סנטימטר וסופר פריך. צילום: טל סיון-צפורין

הם מתעקשים לרשום את ההזמנות שמית ולקרוא ללקוחות לאסוף את הלחמניות שלהם, דרך מסך הסאונד של הדי.ג׳יי. זכותם. אתם, מצדכם, אל תוותרו על הבייקון שלהם - הוא מגיע בעובי של כחצי סנטימטר וסופר פריך.

עוד פנינים שתמצאו ב-Bite Club: כריך הרובן של Mogg, הדלי היהודי-אמריקני שמגיש מנות מושחתות ברובע המיטה (מתי שתיתם לאחרונה בלאדי מרי מעוטר בפסטרמה תוצרת בית ומלפפון חמוץ שמנמן?), גריל תאלינדי, כופתאות יפניות מאודות, דים סאם מטוגנים במילוי עז ג׳ינג׳ר, דוכן פאייה ענקית, טורטיות מקסיקניות וגם נציגות משלנו – ממסעדת כנען שבבעלות ישראלית-פלסטינית. כשאנחנו ביקרנו שם הם הגישו חומוס מעוטר בירקות צלויים על מצע מלאווח. 

כופתאות יפניות מאודות - עוד פנינים שתמצאו ב-Bite Club. צילום: טל ביון-צפורין

מסעדת כנען שבבעלות ישראלית-פלסטינית. צילום: טל סיון-צפורין

את כל זה תוכלו להטביע בכמות מכובדה של אלכוהול שמוגש בכוסות בשיטת הפיקדון. אם תחזירו את הכוס וצ׳יפ הפלסטיק שמתלווה אליה, תקבלו מטבע של יורו בחזרה.

לקינוח, כי איך אפשר בלי קינוח, תוכלו לעמוד בתור הארוך שמשתרך מול דוכן הגלידה של Jones Ice Cream, אותה תוכלו לאכול בגביע שמיוצר במקום או על גבי עוגייה גדולה ולחלוטין לא שגרתית – למשל בטעם בייקון-מייפל-חמאת בוטנים.

דוכן הגלידה של Jones Ice Cream, אותה תוכלו לאכול בגביע שמיוצר במקום או על גבי עוגייה גדולה ולחלוטין לא שגרתית – למשל בטעם בייקון-מייפל-חמאת בוטנים. צילום: טל סיון-צפורין

אנחנו הגענו ממש למסיבת סיום העונה של ה-Bite Club. אם אתם מתכננים נסיעה ממאי ואילך, שווה לבדוק באתר שלהם לגבי מועדי הארועים הצפויים.

שימו לב שמעבר לאירועי הקיץ, משאיות האוכל שמשתתפות ב-Bite Club מופיעות במקומות ובארועים שונים ברחבי ברלין לאורך כל השנה.

מעבר לאירועי הקיץ, משאיות האוכל שמשתתפות ב-Bite Club מופיעות במקומות ובארועים שונים ברחבי ברלין לאורך כל השנה. צילום: טל סיון-צפורין

הפארק התאילנדי: Thai Park

אם אתם מחפשים בילוי לשבת או ראשון בצהריים, תנו לרכבת לשאת אתכם ל-Thai Park שב-Preussenpark, ברובע וילמסדורף (Wilmersdorf) הנמצא דרום-מערבית למרכז העיר.

ב-20 השנים האחרונות, הקהילה התאילנדית בברלין מתכנסת בפארק הצנוע הזה בסופי שבוע, כדי לבלות ולאכול ביחד. האגדה, אם יש עוד כאלו בימינו, טוענת שבשלב מסוים מבקרי הפארק הלא-תאילנדים, החלו לבקש מהמשפחות התאילנדיות לרכוש את המאכלים שהן מבשלות וכך לאט לאט התמסדו להם דוכנים ונוצר שוק.

ב-20 השנים האחרונות, הקהילה התאילנדית בברלין מתכנסת בפארק הצנוע הזה בסופי שבוע, כדי לבלות ולאכול ביחד. צילום: טל סיון-צפורין

פתיחת הפעילות בפארק התאילנדי, גם היא ממבשרות האביב הברלינאי, והשמשיות הצבעוניות יסגרו ויעלמו להן עם בוא ימי הקור. במהלך העונה החמה, בכל סוף שבוע, רחבת הדשא המרכזית של הפארק נמלאת דוכנים עמוסי תקרובת, חלקה אותנטית יותר וחלקה פחות.

פתיחת הפעילות בפארק התאילנדי, גם היא ממבשרות האביב הברלינאי, והשמשיות הצבעוניות יסגרו ויעלמו להן עם בוא ימי הקור. צילום: טל סיון-צפורין

לאחר היוועצות במומחים אני יכולה לחלוק איתכם כמה כללי אצבע ששירתו אותנו היטב – כי המבחר גדול.

ככלל, הכי טוב לאכול מנות שהוכנו לנגד עיניכם ממש (ויש כמה וכמה כאלה), במיוחד כשמדובר במטוגנים למיניהם כמו שרימפס או בננות מצופות בבלילה. אל תתפתו למנות שממתינות בשמש.

ככלל, הכי טוב לאכול מנות שהוכנו לנגד עיניכם ממש, במיוחד כשמדובר במטוגנים למיניהם, אל תתפתו למנות שממתינות בשמש. צילום: טל סיון-צפורין

באחת הפינות למשל, תוכלו למצוא גברת חביבה שמכינה את סלט הסום-טאם, סלט הפפאיה התיאלנדי מנה אחר מנה, עם ההזמנה, במכתש ועלי גדולים. היא תתן לכם לטעום מעט לפני שתעביר את הסלט לצלחת, אם במקרה צ׳ילי אחד חריף מאד לא מספק אתכם.

אל תוותרו על דוכן סלט הסום-טאם, סלט הפפאיה התיאלנדי. צילום: טל סיון-צפורין

עוד דוכן מצוין הוא זה של מרק האטריות ונתחי החזיר. תזהו את הגברת הזו לפי קערות המרכיבים הרבות שמונחות לפניה, המשמשות אותה כדי להרכיב צלחות מלאות חריפות, חמיצות ואושר. היא גם היחידה במתחם שאינה מגישה בכלים חד-פעמיים.

עוד דוכן מצוין הוא זה של מרק האטריות ונתחי החזיר. תזהו את הגברת הזו לפי קערות המרכיבים הרבות שמונחות לפניה, המשמשות אותה כדי להרכיב צלחות מלאות חריפות, חמיצות ואושר

אם בדים סאם חשקתם, מומלץ להתרחק מאלו שזורחות בשלל צבעים ולבחור בטבעיות יותר. אישית, אני נאלצת להודות שכבר אכלתי טובות יותר גם מאלה. טוענים שכדאי מאד לבקר אצל הרוכל המבוגר שמכין כופתאות נהדרות מבצק טפיוקה – למרבה הצער, הוא לא היה שם דווקא בפעם בה ביקרנו בפארק התאילנדי. 

אם בדים סאם חשקתם, מומלץ להתרחק מאלו שזורחות בשלל צבעים ולבחור בטבעיות יותר. צילום: טל סיון-צפורין

בהתאם למוטיב הכללי, צמאים לא תישארו פה – אם זה בירות קרות שנשלפות מצידניות, או קוקטיילים שיעורבבו עבורכם על שרפרפים – אתם מכוסים. ואם במקרה תזמינו אייס-טי, ותקבלו משקה בצבע כתום זרחני ומתוק עד בחילה, לא תוכלו להגיד שלא הזהרתי אתכם. 

בתיאבון!

צמאים לא תישארו פה – אם זה בירות קרות שנשלפות מצידניות, או קוקטיילים שיעורבבו עבורכם על שרפרפים – אתם מכוסים. צילום: טל סיון-צפורין

טל סיון-צפורין היא צלמת, סטייליסטית ומעצבת גרפית, ובעלת הבלוג Chocolate / Salt

***