כדי להתחיל להזמין יש לבחור תאריך ואופן האספקה
ולנו יש פלאפל
במסגרת סדרת הכתבות שלנו על טבעונות, הנה כמה מילים של ערן מחלו על מה יש שם בחוץ
אחת הבעיות שמתעוררות עם מעבר לטבעונות היא התחושה ש"אין מה לאכול", או, גרוע מכך - שנותרו לנו רק עלים וגרגרים לנשנש עד מותינו, שספונטניות כבר לא יכולה להיות מילה נרדפת לארוחת צהריים ושהחיים באופן כללי עומדים להפוך הרבה פחות נוחים.
אז זהו, שלא. בכל יבשת ותת-יבשת ולכל מדינה כמעט יש בתפריט המקומי (ואם לא, אז בתפריט המיובא) אלטרנטיבות רבות למוצרים מן החי. לפעמים החלופות האלה כל כך טריוויאליות שאנחנו פשוט מדלגים מעליהן. אז כדי לעשות קצת סדר, בואו נעשה סיבוב:
ישראל
כבר בהומבייס שלנו, ובעיקר בזכות שכנינו, ישראל היא מעצמה של אוכל טבעוני, לא פחות משהיא מעצמה של טבעונים. חומוס, פול, פלאפל, סלט ישראלי וסלט ערבי - על כל אלה כנראה לא נוכל לרשום פטנט, אבל הם נמצאים ממש מתחת לאף שלנו, זמינים, טריים, זולים ואפילו די בריאים (חומוס+פיתה=חלבון מלא, למשל).
טאיוואן
כמיטב מסורת הבישול הסינית ובהשפעת הבודהיזם, גם בטאיוואן מרבים להשתמש בירקות מאודים, טופו וכופתאות וממעטים להשתמש בחמאה ומוצרי חלב בבישול. הממשלה הטאיוואנית מעודדת יום צמחוני בשבוע ומחייבת סימון של מוצרים כצמחוניים.
איטליה
בניגוד לצרפת, בה רוב המאכלים מבוססים על חמאה, באיטליה הבסיס הוא רוטב עגבניות ושמן זית, ולמרות שיש שימוש נרחב בחזיר וגבינות, בהרבה מהמקרים אפשר לבקש מנות נטולות מוצרים מהחי. ותמיד יהיה לכם אנטיפסטי נהדר, פוקאצ'ות, פסטות (בלי פרמז'ן) ושאר ירקות - ארטישוק ופטריות, למשל, מהווים תחליף מצויין לבשר.
הודו
המטבח ההודי הוא בחלקו הגדול צמחוני ובכל מקרה לא יימצא בו בשר בקר. הודים אוהבים להשתמש בחמאה מזוקקת בהרבה מהמתכונים, אבל עדיין אפשר להסתדר בקלות גם בלעדיה: דאל באט (תבשיל עדשים ואורז) הוא פחות או יותר המאכל הלאומי שאותו תמצאו בכל פינה וגם ט'אלי, צלחת עם אוסף תבשילים וירקות, היא ברובה טבעונית. חוץ מאלה יש גם סאמוסות (בצקים ממולאים ומטוגנים) ותבשילי קארי ולחמים...ובקיצור ההיצע אינסופי. בצפון הודו המטבח מושפע משכנו הנפאלי, שמעבר להיותו מופלא, גם הוא עושה חסד עם קיבה טבעונית.
אתיופיה / ג'מייקה
התנועה הראסטאפארית שנפוצה בעיקר באתיופיה ובג'מייקה היא צמחונית/טבעונית אדוקה והמטבח, בהתאם, עושה שימוש נרחב בקטניות, דגנים וירקות. מזון ש"מאושר" על ידי ראסטאפארים נקרא "Ital" והוא לעולם לא יכיל מוצרים מהחי. תבשילי ירקות, טופו, לחמים והמון פירות נפוצים מאוד במסעדות בג'מייקה, ואפילו חומוס ופלאפל אפשר למצוא שם בקלות.
סן פרנסיסקו, ניו יורק ופורטלנד
ארצות הברית מזוהה עם ברביקיו. קחו להם את הבשר ועשיתם אנשים אומללים. סן פרנסיסקו וניו יורק הן הקצוות של אמריקה, אלו שהכי קרובות החוצה ממנה והכי רחוקות מלב ליבה, היכן שבשר צייד פופולרי יותר מטופו. במטרופולין יהיה הכי קל למצוא רשתות מזון בריאות, בתי קפה ומסעדות טבעוניים, אבל אם תצפינו מעט מקליפורניה, או אז תגיעו למכה האמיתית של טבעונים בארה"ב - פורטלנד. קשה למצוא רשתות מזון מהיר בפורטלנד, הרבה יותר מאשר בתי אוכל קטנים ועצמאיים, בארים שעושים ווייט ראשן טבעוני, קומונות שעוזרות לטבעונים חדשים למצוא את דרכם, משאיות טאקו, איירון שף טבעוני ומה לא. בפורטלנד יש 20 מסעדות טבעוניות, פסטיבל שנתי בן שבוע ימים וגם מכולת טבעונית.
אז זהו. זה מה שיש. מספיק להתלונן.
***