אוכל רחוב צמחוני במומבאי

במהלך השנים יצא לי לטייל הרבה בעולם, וגיליתי שהדרך הכי טובה להכיר מקום היא דרך האוכל שלו, ובמיוחד אוכל רחוב. זה ניכר היטב במומבאי, עיר שבה אני מבלה את רוב זמני בחודשים האחרונים. תרבות האוכל ובעיקר אוכל הרחוב, נוכחת מאוד, וקשה שלא להתפתות ולקחת חלק בחגיגה האינסופית של הטעמים והריחות שמלווים אותך בכל רחוב וסמטה בעיר.

את אוכל הרחוב של מומבאי תמצאו בבתי ממכר קטנים, דוכני רחוב מאולתרים ואפילו אצל רוכלים שמסתובבים בתוך המון האדם שברחובות כשהם נושאים מטעמים. יש שם הכל - מחטיפים קלויים שמוגשים בתוך נייר עיתון, דרך מלפפונים טריים קלופים שמוגשים עם מסאלה (תערובת תבלינים), מטוגנים למיניהם שנעשים במקום ומוגשים לוהטים, ועד פירות טריים חתוכים ומוכנים לאכילה. בכתבה הזו אנסה להעביר לכם משהו מהחוויה, במילים ובתמונות.

***

נתחיל בזה שהשם הנכון הוא מומבאי ולא בומביי. את השם בומביי העניקו לעיר הפורטוגזים ומאוחר יותר אימצו אותו גם הבריטים, אבל השם המקורי והנכון, ושמה הרשמי של העיר מאז 1996, הוא מומבאי. החזרה אליו מסמלת את ההתחדשות לצד שימור המסורת והחזרה לשורשים.

מומבאי היא עיר של ניגודים בלתי אפשריים: לכלוך וזוהמה לצד שכונות יוקרה, אדריכלות מרהיבה ובתי מלון רבי-קומות לצד פחונים חבוטים, אנשי עסקים חנוטים בחליפות לצד מקבצי נדבות לבושי סחבות. וכמובן - אוכל הודי יקר של בתי מלון, שמיועד בעיקר למערביים, לצד אוכל הרחוב האותנטי והזול של מומבאי, שאין שני לו.

מומבאי היא אחד המקומות עם האוכל הכי טעים בעולם וסוג של גן-עדן לצמחונים. אחת הדתות הבולטות בהודו, הרבה מעבר לשיעור מאמיניה בתוך כלל האוכלוסייה, היא דת הג׳יין (Jainism). אחד העקרונות הבולטים בה הוא אי-אלימות כלפי כל יצור חי, כולל צמחים. לכן, לא רק שהג׳יינים הם צמחוניים, אלא שיש בהם מחמירים שנמנעים מאכילת ירקות שורש.

הדבר הראשון שניסיתי בהודו היה הצ׳אי מסאלה, תה על בסיס חלב שמבושל בסיר עם סוכר ותערובת תבלינים ייחודית (מסאלה) שמורכבת בין היתר מג׳ינג׳ר, הל, וציפורן. זהו ללא ספק מקום טוב להתחיל בו את ההיכרות עם הטעמים של מומבאי.

זוג אופניים שמשמש כדוכן מאולתר לממכר צ'אי מסאלה. צילום: שני אברמוב

צ'אי מסאלה. צילום: שני אברמוב

אם הצ׳אי לא היה מתוק מספיק (ותאמינו לי, הוא מתוק מאוד) וחשקה נפשכם בעוד קצת מתוק, נסו את הג'לבי (Jalebi). זהו ממתק שעשוי מבלילת קמח חיטה שמוזלפת לתוך שמן עמוק ולאחר מכן מושרית בסירופ סוכר. ההודים נוהגים לאכול אותו ביום העצמאות שלהם שחל באוגוסט, אבל תמצאו אותו ברחובות מומבאי גם בשאר ימות השנה.

הכנת ג'לבי. צילום: שני אברמוב

אם המתוקים של מומבאי שכנעו אתכם ואתם רוצים להתקדם לאוכל אמיתי, מומלץ לנסות את המסאלה דוסה. זהו מין קרפ שעשוי מעדשים וקמח אורז, ממולא במחית תפוחי אדמה ומוגש עם מרק סמבר, תבשיל ירקות דליל שעובר בישול ארוך.

דוכן רחוב לממכר מסאלה דוסה. צילום: שני אברמוב

מסאלה דוסה, קרפ הודי במילוי מחית תפו"א ותבשיל ירקות. צילום: שני אברמוב

בין הארוחות תוכלו ליהנות מחטיף רחוב עסיסי שהוא כנראה הפופולרי ביותר בהודו, פאני פורי (panipuri). זהו מין כדור בצק קריספי וחלול שנטבל ברוטב שעשוי מתערובת של מים מתובלים, צ׳אטני תמרינדי, צ׳ילי, צ׳אט מסאלה, תפו״א, גרגירי חומוס ובצל.

חוויית הפאני פורי מתחילה כבר בשלב ההכנה. המוכר בדוכן לוקח את כדור הפאני פורי, יוצר בו חור קטן בעזרת האגודל, ואז טובל ברוטב ומגיש לך אותו. מכיוון שהפאני פורי נוטף עסיס, הדרך היחידה לאכול אותו היא בביס אחד. מפתה להזמין מייד עוד אחד, אבל כדאי להשאיר מקום לשאר החטיפים המפתיעים שתמצאו ברחובות העיר. גם הם, לא יאכזבו.

אומנות הכנת הפאני פורי. צילום: שני אברמוב

מלפפונים קלופים עם מסאלה. צילום: שני אברמוב

ואיך אפשר בלי קצת נשנושים בין הארוחות. צילום: שני אברמוב

ויש גם את הדרך הזאת: דוכן לממכר בוטנים מעושנים. צילום: שני אברמוב

עוד סוג של דוכן רחוב. צילום: שני אברמוב

פירות טריים. צילום: שני אברמוב

פרחי אננס מתוקים. צילום: שני אברמוב

שני אברמוב היא צלמת המנהלת חשבון אינסטגרם עם תמונות יפהפיות מהארץ ומהעולם.

***